תלכי ישר ועוד ישר ועוד ישר ועוד
בסוף תגיעי.

לאן?

לא יודע, לאנשהו, אבל כשתגיעי תדעי שזה המקום שחיפשת.

חיפשתי?

שאת מחפשת. את תדעי שזה המקום שאת מחפשת.

אני לא מחפשת שום מקום, רק שאלתי  מה השעה.

לא לא, את מחפשת. אפשר לראות לך בעיניים שאת מחפשת. שלא טוב
לך.
לא טוב לך נכון?

דווקא כן. זאת אומרת- כן טוב לי. אני חושבת.

לא טוב לך. אני אומר לך שרואים לך בעיניים שלא טוב לך. למה את
מתווכחת.

כי נדמה לי שטוב לי. אני אמורה לדעת שטוב לי, לא?

את רואה? את ממשיכה להתווכח. אמורה זה יפה, אבל כנראה שאת
פגומה.

יכול להיות, תמיד חשבתי ככה.

ככה איך?

שאני פגומה.

את לא אמורה לחשוב שאת פגומה. זה כסבר מעיד שלא טוב לך.

מה זה קשור? כן טוב לי.

פגומה איך?

מה איך?

איך את פגומה? במה?

בהכל. זאת אומרת- יש הרבה דברים.

אתה חודר לי לפרטיות.

רק שאלתי איך את פגומה.

אני...

את לא חייבת לענות.

אבל שאלת.

אז מה? את לא חייבת לי שום דבר.

אני אל טובה מספיק, לא רזה מספיק, לא יפה מספיק, אל חכמה
מספיק. אני בעיקר המון לא מספיקים.
ככה אני פגומה.

אני חושב שאת יפה מספיק.

אתה לא משנה שום דבר.

את מעליבה אותי.

אני מצטערת.

על מה?

שהעלבתי, לא התכוונתי.

זה לא משנה, אין על מה להצטער, בכל מקרה- את לא פגומה.

אתה אמרת.

אני חוזר בי, את לא. סתם לא טוב לך.

אולי.

חשבתי שטוב לך...

הבנתי שלא.

מה תעשי עכשיו עם ההבנה הזו?

אין לי מושג, סביר להניח שאתאבד.

להתאבד זה קיצוני כבר עדיף לחיות באשליה שטוב לך.

מאוחר מידי, ניפצת לי אותה.

תאחי אותה מחדש זה לא כזה קשה.

אין לי כח יותר קל לוותר.

לוותר זה לחלשים. את חלשה?

אני מניחה שכן.

טוב.

טוב.

אז נתראה?

אולי.

בסדר, יום נעים שיהיה לך.

גם לך.
אהה, רגע - תגיד לי רק מה השעה?

שבע וחצי.

תודה.