|
עולם גדול מלא באנשים
ורק אני יושבת במרכז
כל כך לבד שזה מפחיד אותי
כל כך לבד שזה מפחיד אותם.
האדמה מסתחררת ומבעד לעצים
רואים שמים ים וכוכבים
והמוני נשמות מיוסרות שנמצאות שם
כל כך ביחד שזה מפחיד אותם
כל כך לבד שזה מפחיד אותי.
ורק אני יודעת איך לגשת ולפתוח
את הדלת לעולם הפנימי שלי
שכל כך חשוך שזה מלחיץ אותי
כל כך רדוד שזה מעיק עליי
ואין עוד איש מלבדי שיוכל לרמוז
שהלבד שלי מעיק עליו
שהבדידות שלי קשה מדי
שיש לגשת ולגעת
ולראות שאני שם
בין כל האנשים שבעולם
בתוך המרכז הזה הריק
אני יושבת לבד מכונסת בעצמי
ואין אחד ששם אתי
כל כך לבד שזה מפחיד אותי
כל כך לבד שזה מפחיד אותם
כל כך חשוך שזה מלחיץ אותי
כל כך נורא שזה קיים. |
|
|
הדג לא משתין
נקודה. עזבו
אתכם ממה
שאומרים ועוד
יותר ממשפטים
דלוחים כי אם
אין אני לי אז
מי לי?
הדג לא משתין
משום מקום, אז
מאיפה כל השתן
יוצא אתם
שואלים?
הוא מזיע את זה
החוצה, זה נשמע
דמיוני אבל
אמיתי, לראיה
הים שמלא בדגים
מים וריח של שתן
(אבל זה לא, זו
זיעה).
צ'ארלי
אמסלמוויץ'
מהנדס מזון בכיר
ביחידת ההסרטה
של דו"צ, בתדרוך
אחרון לפני
המבצע. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.