גם היום היא פוקחת עיניים, לעוד יום שמלא ברגשות,
ושוטפת היטב הידיים, מכל אותם פחדים וחששות.
האתמול היה מלא בעצב, בתקווה שהיום יעלם,
והלב עוד דופק בקצב, מקווה סוף סוף להיות שלם.
והיא שוב מתפללת, מבקשת מבורא עולם,
שאולי בעוד בוקר, בחייה הוא יהיה קיים.
והיא שוב מבקשת, על ברכיים רועדות,
שהיא כבר לא תהיה לבד, ויהיה סוף לדמעות.
גם היום היא יוצאת לעוד בוקר, עם חיוך קטן והבטחה,
שהיום לא תישבר מכל קושי, הגיע זמן לשים כבר סוף לחולשה.
אז מרימה את הראש למעלה, והולכת עם גב זקוף,
אך עמוק בפנים היא יודעת, שהרגש על פנייה שקוף.
והיא שוב מתפללת, מבקשת מבורא עולם,
שאולי בעוד בוקר, בחייה הוא יהיה קיים.
והיא שוב מבקשת, על ברכיים רועדות,
שהיא כבר לא תהיה לבד, ויהיה סוף לדמעות.
ועוד יום, עוד יומיים, עוד חודש, הכאב פתאום נראה די שולי,
גם היום היא יוצאת לעוד בוקר, אך הוא כבר לא כ"כ אפלולי.
מסתבר שהזמן שחלף לו, לא סיפק לה את מה שרצתה,
אך עכשיו הדמעות כבר אינן שם, היא עומדת בכוחות עצמה.
והיא שוב מתפללת, מבקשת מבורא עולם,
שאולי בעוד בוקר, בחייה הוא יהיה קיים.
היא עדיין מבקשת אך ממקום כל-כך אחר,
היא רוצה שהוא יהיה שם, אך גם אם לא היא תסתדר. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.