יצאתי לטייל ביער בשעת לילה חשוכה, הירח היה חסר. כעבור שעה
קלה שמעתי רשרוש מאחורי, בין השיחים. נדרכתי ולא בגלל הרשרוש,
רשרושים רבים אני שומע בטיולי הליליים. נדרכתי כי הפעם זה
שרישרש היה השטן בכבודו ובעצמו. טוב, בעצם מאוד לא טוב, הלב
דפק בפראות, הגוף והחושים נדרכו, בתוך גלי חרדה עולים וגואים,
הזרמתי בהירות לתוך גופי באתי לקחת אותך, אני מודיע לך בכיפ
שזה יהיה כואב מאוד, אתה תעבור עינויים.
אני מאוד יצירתי בקטע וכל הזמן מחפש ריגושים חדשים, כך שאתה
הולך לסבול הרבה. זהו, זו הייתה שיחת הכנה קצרה, עכשו זזים.
מממ... סבבה, אמרתי, יאללה זזים. והוא נעצר מיד,
מה?  מה אמרת?  
שמעת מה אמרתי, אין צורך שאחזור על דברי. (פחדתי רצח אבל הייתי
חייב להיות קול)
סבבה זזים?  אמרת?
אתה לא מפחד ממני?
מפחד מאוד מאוד.
אתה לא מפחד מעינויים?  מכאב?
מפחד בטרוף, זה לא נעים, אתה יודע בלשון המעטה
קיצ קצ, אתה על סמים?  פטריות?  נטיות אובדניות?
תראה מיסטר שטן, לא משנה מה יהיה ומה אעבור, דבר אחד ברור לי,
אני חוזר הביתה, אל הרוח הגדולה. יש בי בפנים נקודה קטנה של
אור והיא מאירה תמיד, בכל מצב בכל מקום. קח אותי לאן שתרצה,
למעשה אתה תישא עימך אל תוך האפילה והזוהמה, אותי וגם את נקודת
האור הזאת.
בא לך להכניס נקודת אור לגיהנום, שטן נורא ומפחיד?