|
מבט של אישה מאוהבת
רושף בי אש עולמות
גבישי אזמרגד ירוקים
על דעת הנהר ופשרו.
אני נעטף בתכלת
להילות של בראשית נמה
הרוח חולפת על פני המים
במרקם האשליה הגדולה.
כפות הידיים לוחשות אהבה
על לבבות רדומים של אור
בכל חושך יש קצה מואר
המגדיר תקווה בחיים.
מכניקה גבישית
קורנת באבנים כבויות
רגשות קפואים של זמן
התדר הזה לוהט בי אהבה. |
|
|
כל היוצרים בבמה
- הם אני.
כל השירים אני
כתבתי. וגם את
כל הסיפורים.
והמאסות.
כווווולם זה
אני.
אבל מה,
פלסטיקה זה לא
התחום שלי.
את זה הכלב שלי
עושה.
-מוקי מסכם הכל
בשתי מילים.
"אני אלוהים". |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.