העולם לבש אותי כשהייתי אתך
אז,
לא אדע שוב לנשק.
ולא אנשום לך נשיקות עירומות על העורף.
לא אחשוב יותר על ללטף,
את גופך המקומר אשר מונח מולי.
ולא אחפש בך מבט עצוב.
ולא אחשוב אולי הפעם תקפל אותי בפנים.
לא אשמור עוד נשימות,
בשביל ימים כהים.
ים סוף נקרע בתוכי ואתה לא תרגיש אותי נגמרת
והנרות שהיו בי נכבו כבר
התכלו מלהאיר לי את הדרך.
העולם לובש אותי.
מותיר אותי עירומה על השביל,
מתחת למנורה הזו הישנה,
ים סוף נקרע.
ואתה לא תרגיש אותי נגמרת |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.