תמיד חלמתי להיות הכי גדול
לרוץ, לא להספיק אף פעם.
ואם חשבתי שהשמיים כל כך רחוקים
אולי לא הבנתי כלום.
בשקיעה הזו השמש מסנוורת
מואר, ולא ראיתי כלום.
ואם הכל גדול עליי
ושום דבר אני כבר לא יכול
ואם פתאום הפסקתי להרגיש
אולי הגיע הזמן פשוט לעצור
ולעצום עיניים.
תמיד חשבתי שהזמן עובר נורא לאט
אולי זה אני שפשוט לא עברתי
החיים הם דבר כל כך יחסי
מי אני בכלל מול העולם הזה?
אם העולם הזה הכל מידי
בטח בעולם הבא אני אנוח
ואם ידיי קצרות מלהשיג
דברים שבהם אי אפשר להיות בטוח
כי כלום כבר לא קבוע,
בעיקר גם לא אני.
אולי הגיע הזמן לעצור
לחייך, למחות דמעותיי,
ולעצום עיניים. |
