לכששאלוה לשמה רק הנהנה בראשה ללא לאות, שכן זוטות כגון שמות
היוו בעיניה מטרד ותו לא. ממרום אביביה למדה כי אומנם אין השם
עושה את האדם אך הוא אכן מצר את מידותיו לגבולות צרים של סוף,
בעוד נשמתו ללא זאת המשקולת מסוגלת להפריחו אל מעל ומעבר.
בכל הנוגע לאדם נאנחה סבתי אין טוב שם משמן טוב. בשמן טוב כך
אמרה יכול האדם לשלווה ומחשבות בעוד השם הוא כקליפת השום. סבתי
מאז ומתמיד העדיפה מספרים, על כן נורא שמחה שבעוברה מילדות
לנערות שינו את שמה למספרים, ולא זאת בלבד, אלא אף צרבו את שמה
החדש על ידה כך שלא תשכחנו לעולם. השם 87453221 ביטא בתחושותיה
התקרבות יחסית למשעולי נפשיה,הרבה יותר מהשם הישן ריבה.
לכן בל לכם להתפלא אם בשואלכם לשמה סבתי רק תהנהן, שכן את שמה
87453221 נוהגת לשמור לאנשים מיוחדים שהצליחו לגעת בנימי נפשה
ולחקור כליותיה וליבה. למעשה חוץ מאשר לי, לסבי זכרו לברכה
ולרופאה האישי, שאכן חקר מספר כליותיה וליבה, לא הרשתה לאף בן
אנוש לקרוא לה כך. אומנם גם כעת נזכר אני כי גם לשאול נתנה
לקרוא לה כך במתי מעט אירועים.
על כן בוודאי מבינים אתם מה שמחה בצריבת השם.כך גם שערה.עיניה
ברקו כשגילחו את ראשה באכזריות ללא כל עדינות. 87453221 ביקשה
בהזדמנויות הרבה לגלח את ראשה אך הוריה אסרו זאת. לטענתם היה
בכך משום להידמות לגויים, מבחינתה זהו נסיון נוסף של האדם ושל
האנשים סביבה, לכל הפחות לדידה, לכבול אותה למסגרת.
בבית הספר התיכון, בשוקדי על ספר החשבון, עלתה לנגד רוחי
דמותה- כיסא מתנדנד, גבעול בין שיניה,   כוס תה, עיני תכלת
הצופות למרחוק, שיער מאפיר על גבול הכסוף קצוץ ומחשבון סולארי
ישן בידיה.
היא נהגה להביט במספרים במבט רך כאילו היו ילדיה.
שאול מעברו השני של השולחן נהג להתבונן בה כך, פוצה לעיתים את
פיו אך לא מוצא מילה. בעוד היא בוהה במספרים במחשבון העתיק,
משרבטת מספרים על דף משבצות מצהיב.
נראה כאילו בסביבותיה הזמן נעדר לערך בשנות החמישים. מאז
ינקותה ביכרה את לוח השנה הלועזי על פני זה העברי המלא
באותיות.
גדר תיל מעל לגדר החשמלית. גשם זלעפות.
גרשון מצריף 53 קפץ מעל התעלה,הביט בה בעצב לשניה שדמתה כנצח
בעוד היא יחפה,כתונת הפסים הדהויה הקרועה נצמדת בחוזקה לגופה
וחמוקיה.
לפתע,רגע לפני שאחז בגדר אל מותו,כדור השומר פילח את חזהו.
לאביו של גרשון נגנבה מנת המזון.אמש פרחה נשמתו.