שיר יובל / שיחות |
הוא והוא ישבו על ספסל
בעלטה שמתחת לפנס-רחוב כבוי
ושוחחו.
ניסינו להטות אוזן לקולותיהם המקוטעים
ופספסנו.
אילו היו תלמידים ודאי שהשמיצו מורים
כפי שאנו נהגנו בשבילי-ילדותנו.
אולי שוחחו על לב וחצים ואותות-אהבה
בם לבה שפרצה מלוע-נעורים מלאה מחילות-חלומנו
או אולי זו הייתה שיחת-גברים בין שני חיילים
שהפליאו בקרב
או בין שני חיילים-משוחררים
שתמיד יודעים מה צריך לעשות.
לכשיהיו זקנים
ודאי ישוחחו ברחוב על לחץ דם וכאבי-חזה
ועל תלאות הערמונית.
ובין לבין?
אין זמן לשבת על ספסל-רחוב ולשוחח.
בעבודה תמיד ישנו בוס הצופה מלמעלה
בבית האישה לוחצת
והתינוק בעריסה נזקק ליד מנענעת.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|