שיר יובל / עוברת אורח |
ליד פתח בית-הקברות "ממילא".
התרחקה
התקרבה
התרחקה
ושוב ושוב.
שפתיה גיששו בין מילים
ולא דיברה.
כל הלילה נאבקה ברצונה לגלות לי סוד
וכשעלה השחר ויתרה והסתלקה.
חלפו שנים.
מי יודע אולי כבר מתה
וסודה נקבר עמה.
אין פלא שמקננת בי תשוקה לדעת מהו שרצתה לומר.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|