הספירה לאחור עם המבט אל מעוף הציפור
חולפים מטוסים בקצב של אחת לחמש דקות
לפעמים יותר לפעמים קצת פחות.
אני יושבת במרפסת ומשננת את המילים המתרגשות
שאתה לוחש מתוך המכשיר הקטן בקו אווירי ישיר משם לכאן.
אלף אלפי פעימות מתרגשות מתקבצות מרטיטות לכדי נפלאות
החיים מזנקים פתאום לאחור במהירות האור היישר אל תוך חלל הזמן
שחלף כאילו ולא השפיל מעולם המבט ואל הלב שפעם פעם חי וקיים
במלוא הקצב להתמלא. ולא היה זה מן הסתם.
זיכרון שהקיץ כמו חלום התעורר היישר אל תוך מחשבותיי שעלה לא
פעם בליל חורף קר, במילים פשוטות של געגוע ואתה לי הדובדבן,
בחום יולי אוגוסט על שפת הים, שהציף עד גדותיו ונרדם מותש
ומפוחד לנוח רק בכדי לנוח
עכשיו אני דואה עם הרוח.
לב אחד קטנטן בגוף אחד קטנטן מצפה מייחל להיות לך כמו אז בקצב
המתחדש אל תוך הזמן שנותר.
לא היה זה מן הסתם
שהזמן והמרחק מעולם לא הטילו צלם להשכיח אלא רק בכדי לשכך
הנה אתה חוזר לרכך
להאיר ימיי באור נגוהות
נצנוצי ניצוצות מרצדים בשלל צבעים טנגו מתענגים מרקדים
בשניים-שניים-שניים...
מציפים מרחבי השמים
הנה אני הנה אתה הנה אני שוב שרה לך אהבה
מטוסים חולפים בקצב של אחת לחמש דקות
לפעמים יותר לפעמים קצת פחות
ואני סופרת
עשרים ושתיים עשרים ואחת כל יום אחד עוד אחד לאחור
"תתארו לכם עולם יפה פחות עצוב ממה שהוא ככה
ואנחנו שם הולכים עם שמש בכיסים
תתארו לכם קצת אושר..."
שלמה ארצי.
