הלכה לפניי בכל שדרותיה
מאופרת
שמורה היטב
רחובותיה גלשו כמו שיערה
אפלה נוצרת סודות בעבותות שעותיה
שלטיה זהרו להם
בין המוני-אדם ברחוב ארבעים ושתיים
בשעת לילה מאוחרת
שיקרתי לה ולא האמנתי לעצמי
והיא
רגילה בשקרים כה רבים
ידעה ולא נזפה בי
הייתי עמה ברכבות התחתיות
קראתי אותה בגרפיטי
בתחנות
הומלסים דיברו אליי בשמה
אישה אלמונית בירכה אותי לחג של אחרים.
הייתה אפלה ביופייה הקודר
שלדים המשיכו לרקוד בקצב הנכון
בארונותיה
כשאני שומע את המנגינה
אני חוזר על הצעדים.