|
הביטי, אחות
איך הרוחות מסתרקות בענפים
עטורות כתרי אור וכתם
רצות בשדות מזהיבים
אל ההר
את ואני לא נרוץ אחריהן עדיין
עוד לא הגיע הזמן
אך בינתיים
הביטי איתי
ונשלח גם רוחנו לשם
עטורות מילים של אביב
ושחר שלנו שלא נאסף
אל הים.
לאפרת |
|
|
אם זה היה כל כך
גדול, אז איך זה
שאני לא מכיר אף
אחד שהיה לו
מגניב בשנות
השישים?
ארגנטינאי
בתמיהה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.