בחיי התארחת, בחייך הייתי חולף.
נגיעות חטופות וחיוך שעוטף.
בדיחה, מתיחה או סתם אמירה.
חילופי משמרות, עניין של שיגרה.

ערב לפני עוד רוממת.
צחקת, סיפרת על תכניות שרקמת.
קיומך מוחשי ומובן מאליו.
לפתע אינך, חדלת לשווא.

בחייך היית לדרך חבר.
בלכתך תחסר לכולנו יותר.
צנח לו הצוק לעומק המים,
נפל ועלה למרום השמים.

זיכרון, הגיגים, חוויות מועטות.
וכמה כולנו כאן, עוסקים בזוטות.
משב קל, פני בכי מעל קבר פתוח.
לכבוד אחרון רוטטים, דום מתוח.

מקשיב להספדיך כעת ושומע.
ומהם לומד להכירך ויודע.
כי מאותו החומר קורצנו.
ועל אותם גגות סכנה התרוצצנו.

בחייך היית לדרך חבר.
בלכתך תחסר לכולנו יותר.
צנח לו הצוק לעומק המים,
נפל ועלה למרום השמים.

זהות ערכים, אמונה משותפת.
ודמעה בודדה את הלחי שוטפת.
נתינה ללא גבול, כוונה והתכוונות.
תתגדל ותתקדש, גורל או תמימות?

איך פעלת מעומק, הנשמה והלב.
והותרת לבבות מדממים מכאב.
שפעת וקרנת עד לגדלות הרוח.
וכעת זמנך תם, על משכבך תנוח.

בחייך היית לדרך חבר.
בלכתך תחסר לכולנו יותר.
צנח לו הצוק לעומק המים,
נפל ועלה למרום השמים.