|
כשקיפצת בין שלוליות
בדרך למכונית
עם משקפיים חדשים ואדומים
היית כל כך יפה ושברירית ורטובה
אני נשבעתי - לעולם לא אעזוב...
כשניפגש אולי נהיה בני ארבעים
בדיוק באמצע החיים
וכבר נשכח
הכל הרחק מאחורינו
אני אומר לך שאני מתגעגע
ואת תאמרי שזה היה צפוי מראש
אני אומר שאת יפה יותר בוגרת
ואת תאמרי שחנופה תוביל אותי רחוק
אולי תהיה שם הבטחה שניפגש שוב בקרוב
אולי יהיה שם רגש באוויר
אולי בדיוק את ממהרת
אולי הלב יפעם חזק כמו בסרט
אולי בדיוק תהיי בדרך
אולי עינייך יספרו לי את הכל |
|
|
חלק מהאנשים פה
חושבים שאני
מתלוצץ, הם
אומרים לי שזה
לא יפה לחתום
בשם כזה ושזה לא
לעניין, ולא
למדתי כלום
מהרצח, וזה על
גבול ההסתה, כל
מה שיש לי להגיד
בנושא הזה זה:
סרק סרק סרק
יגאל עמיר, מנסה
ברצינות אבל
מבין שזה לא
ילך, אז הוא רק
רוצה למסור ד"ש
למרגלית וקורא
לה לבוא לבקר
ולהביא תמונה
חדשה כי הקודמת
כבר ממש מוכתמת,
בדם, חרדל,
קוטג' וזרע
לשווא. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.