ענת נצרתי / פונטיקה |
איטי כהרף
עיני נוהות לשם שלך
ובתוך הלמד נשמעת
אנחה
הנוזלת מקצה
האות הפרוצה
וקישוט היוד רק מכביד
עכשיו שאין מי שיבטא.
העצמות שלך
אני מתארת
נוהות כך גם לחלון
לפרצה אל השמש:
אולי אורה יחמם עצמותיך,
ימתיק.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|