|
על האהבה דובר בספרי ההיסטוריה
כרוח פראים נסתרה
התוקפת נוסעים תמימים
על אם הדרך.
הם שורפים את האנשים הקדושים של השבט
במעשה האש המזכה מאשמה
הרוח נישאת על פני אדוות הנחל
למיתרים שוקקים של אור.
הרעד מלחך בבשר
צללים של שקט כחול
הרגש בוער בצליליו הדוממים
קור של שכחה עזובת רמץ.
המוזיקה נלחשת על רהב שפתיים
באור כוכבים של צבע
המחסומים כולם זמניים בלבד
קער החלל גדול יותר מסכום רפאיו. |
|
|
אהבתי צפיחית,
אהבתי גם
חרגול,
אך את סבתא שלי
קשורה לכיור
בבגדי עור
וצורחת "עוד,
עוד" אהבתי יותר
מכל
במה חדשה- קול
השפיות |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.