|
נהר של חסדים על פני הארץ
המסלולים נפרשים באקראי
למסילות קיום זרות לדעת
אני פוקח עיניים גדולות לרוח.
שם החלומות לוטשים הכרה
בכול אשר נזנח מנגד
רגליי פוסעות על העשב היבש
במורד הנחל הגדול.
ציורים כבדים על בד
אוחזים שמים וארץ
לדימוי אחיד בערפל
אני לא מצליח לחבר בין הצבעים.
טיפות רכות זורמות על עיניי
משטחים של עופות שמים
גרגירים קשים על כפות הרגליים
מנערים את יצר האדמה. |
|
|
"המין האנושי,
גרגרי חול,
שחושבים שהם
הכל"
(המטריקס) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.