עדידוש כהן / אור |
עקבות של הילה,
הותרת בחיי,
רקומה בשמלה,
באת, חלומותיי,
כישפת פנים קשוחות
בשובל ניחוח כוחות רכים
טבלת את מה שחסר,
חלקת קרנייך
בין אבק כוכבים
מתפזר
עם חייך
עימי
רסיסים, רסיסים.
את מלבינה את דמי
מטהרת תריסים
שסגרתי בעודי
מחשיך זוג לבבות
מכווץ יד בידי,
מפלס מחשבות
אל הדרור
נטול הכנפיים
מתלבט אם לחזור
אליי.
אלייך בשמיים
ואט את חומקת תריסיי לחדור
מבצבצת כקרן אור
ואלפיי ידייך מחבקות מזלי
עוטפת
כובשת את כולי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|