|
זה היה לילה קר
שליבך פעם יחד
עם מוחך הזעום
וצעקתי ובכיתי נשמתי נעתקה
דממה דממה
אתה לקחת תמימותי
בטלת כבודי
שנשטפתי וגירדתי את ריחך
במקלחת מלאת דמעות
בכיתי בדממה בכיתי ערומה
זה לילה שחור
זה לילה שחוזר לי מאז כל יום
זה בא לי בשינה
זה מעיר פחדיי הכמוסים
זה מעיר בי שנאה
לך ובני מינך
וניסיתי לשלוח
וחתכתי ורידי
וירד וירד אבל ירד ממך
כל סמטה קטנה בדרך
מרטיטה בי
פחדי
פחד שאולי שוב
הלילה הזה קר. |
|
|
קורא איים בזרם
מאת ארנסט
המינגווי, תירגם
את זה יפה אהרון
עמיר...
יוסי עמוס חזה
שעוד מעט הוא
ישחק אותה על
המיטה הרחבה
שלו... והוא אחד
הידועים בעיר... |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.