בסמטה פריזאית בדרום תל אביב
אפופת ערפל לונדוני ,
ליד בר מאובק ובכלל לא מלהיב,
ניצת קסם ישן, ראשוני
בין פרחים מבטון, מזוין או רגיל
לעצים מפלדה - מחלידה
אחד שנושא סימניו של הגיל
אוחז בידה, וגם היא לא ילדה
בדל סיגריה אדום, מהבהב
מבטים שחודרים כליות וגם לב
מהווים תפאורה אפורה
לחום אנושי בזירה הקרה
קמטים ושיבה ושנות אכזבה
נשכחים במבט של תקווה,
וירח קודר, באורו החיוור
מפתה, או אולי משקר
מערב לחצות, מחצות לאשמורת
חולמים נעורים, מתעלמים מביקורת
עד ששחר עקר, עצבני ונמהר
חושף האמת באיזמל קר חד ואכזר
בסמטה פריזאית בדרום תל אביב
ברגע אחד מתוזמן
באופן מוזר, מושך ומכאיב
שנמשך מעט מדי זמן. |
