ישות נצחית / לשאלת האור |
מיתרים שלווים של רגש
הרוח נושקת על שפתיים
תהומות עמוקים של לילה.
עצרתי לרגע במהלך מחשבתי
המילים זרמו באבק הגדול
שכחה שזרמה לטוב
האמנתי אז בבוהק הזה.
להט שעונים מערפל את הדעת
הייתי בצידה השני של התחושה
חשבתי שזאת אמת מוחלטת
אבל הערפל זלג בי חרכים של אור.
יריעות האוהל מתנועעות ברוח
חול המדבר צורב בעיניים
רצפים שלמים של הכרה
יבשות יציבות של ארץ.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|