|
האבק לוחש צורות בשקט
פתח מערות קבורה
אני תמיד פחדתי מעכבישים
כי הם סימלו לי את הדרך.
הכאב הזה חזק ממני
הלכתי ואבדתי הכרה
הרוח נשבה בי שנים
פתאום התעוררתי במקום אחר.
היו אלו האותות והמופתים
שהחיו בי להבה
ראיתי עולמות רחוקים
מעבר למסך הזיכרון.
האד מתגבש לטיפות של מים
על פני המשתנים של החומר
מסך רחב להט שמים
היו אלו מילותיי בהד הרוח. |
|
|
אם אני כותבת
עכשיו סלוגן,
ונגיד שמאשרים
לי אותו, אז מתי
הוא מתפרסם?
(אמא ביקשה שאני
אשאל כדי לדעת
מתי להגיד לסבתא
להכנס ולקרוא) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.