ישות נצחית / לשאלת הזיכרון |
מישהו לחש בי זיכרונות קדומים
הייתי אז במקום אחר
לא רציתי לראות יותר.
משהו שנרגם מבעד לעיניים
לכנפי פרפרים שחורות
אני נושם כל כך חזק
במלוא ריאותיי את אבק הדעת.
האפלה הזאת נוגעת לאט
בקצב שקט ורגועה
אני שקוע בשינה עמוקה
ללא כל חלומות.
האור הזה בוהק בעיניים
עשן הרובים מסמא בי כאב
היופי נרדם לשנות נצח
הייתי אז במקום אחר.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|