אשה של כסף...

את חופשיה לגמרי ללכת בשיער פזור, רעננה, צעירה למראה, חופשיה
מדאגות, במעיל היקר הזה שלך ברחוב, עם טבעת היהלום הזו שעל
אצבעך

ואף אחד לא יעצור אותך הלילה, בפיזור הנונשלנטי של עלי העץ
ברוח, כי האוויר חופשי והוא כולו שלך ומצידם את יכולה אפילו
להתפשט בפארק ולאונן עירומה, חופשי, משל היית ילדה בארגז חול,
בכיף הזה ולא יהיה לך אכפת, כי את עשירה, את אשה של כסף...

את הגברת העזה הזו שעוטפת בקור, חופנת את החול בנכספות...
העלים נושרים, הגשם הקל יורד והרוח מסתער... בעזות בחזה המורם
שלך בלילה, לאור סנוורי הפרברים, בקור החופשי וברוח.

את גם יכולה לייבב חרישית ולהיזכר בכל מה שעברת ועבר עליך כדי
להשיג את הדירה ואת היהלום היקר... וכן באותם הבעלים הבוגדניים
שסטרו לך וירדו לחשבון הבנק שלך ולחיים עצמם... בכי חרישי ברוח
הקר האסופי... הקר... הרועד...