מעורפלת מעונג,
חסרת שליטה, נשלטת,
שבויה בקסם המגע המהלך על הגוף,
מגשש, מגיע - מרגיע.
חוטים קושרים אותי,
ערה לכל תזוזה,
אך ישנונית וסהרורית,
חסרת ריכוז.
המכשף ששבה את הנפש
ידע לבטל את תחושת הריק,
בין פינות המזבח,
מונחת מעלה להוא שם למעלה,
שקירב בין השניים,
הפרה ונתן את זרעו,
בין הריחות הענוגים של תאוות הבשר,
ישנה הסבלנות,
שפושטת עד לעור,
ומפרה את השקט ששרר בדפנות.
הו אלי,
אלי אהובי, יקירי,
הנח לי לאהוב את הנער
ששבה בקסמו גם את מלכת הלבבות,
כי את הלהבות שבליבי,
אני מרגישה,
שלא תוכל לכבות.
מוקדש לך, יותמי(: |
