|
מעשה בילד אחד, שגר בארץ רחוקה רחוקה. לא היה לו שם, כי אף אחד
לא רצה לחשוב על שם שבאמת יתאים לו. כשגדל זה מאוד הפריע לו,
אז החליט לקרוא לעצמו אקינא.
אקינא היה - ובכן, כאן הסיפור ממשיך כרגיל על מי מנוחות. עוד
שנה ועוד שנה, ימי הולדת, חברים ומה לא. פעם אקינא אפילו היה
בלונה פארק!!!
ואז אקינא פתאום מת.
לילה טוב ילדים, להתראות מחר. |
|
|
הלכתי לכיכר
רבין, איפה
שרצחו את רבין,
עמדתי בנקודה
שרבין עמד בה
פעם אחרונה,
עברה בחורה עם
כלב, בדיוק
כשחשבתי כמה חבל
שלאה כבר לא
בחיים, זה גרם
לי לזיקפה.
שאלתי היא:
האם אני
נקרופיל?
זאופיל?
או סתם
נוסטלגי?
יוסי עמוס חזה,
בשאלה ליגאל
עמיר או לאחותו
הדס עמיר, תלוי
את מי שואלים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.