|
כל שיר שנכתב הוא עדות
כל מילה היא גלעד לצד הדרך
אין דרך להחזיר את העבר
אין כוח לחייך ממה שנשאר
אין מחילה על כבוד שנשבר
יש רק עצב שאני בך נזכר
תכריכי מילים עוטפים אותי
עת אני קבור באדמת העבר
הייתי רוצה לשבור את מצבת הרגשות
המסתירה שמחתי בעומק הקרקע |
|
|
יש לי תפיסה
פוסט
מודרניסטית
של הפוסט
מודרניזם.
זה כזה הפוך על
הפוך.
מתוך ספרו של
יעקוב פופק
איך להתחיל עם
בחורות ולהשאר
בחיים.
פרק 8 - נשים
באקדמיה,
סטודנטיות למדעי
הרוח. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.