דובב ריפל / פרידה לא ייבשה בארי |
אלא שינתה את מימיה
ממי חיים זכים וצלולים
לדם תודעתי המתייסרת.
בזיכרונות ילדותי כתמים עלובים
הצצים כזריחה באופק עתידי השומם.
מילות אהבה מצלקות את לבי
ואין איש ירפא כאבי.
ומפלצת אחת גדולה מכולן
ושמה הוא פגיעה
שואגת מעומק רגשותיי ואשכיי
וכבר טרפה את אשר אהבתי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|