|
רועשת הדממה
דומעת הנשמה
רסיסי רימון פילחו את העור
הוא רצה לשמור על חבריו מאחור
הוא נשכב על בטנו
והביט אל האופק
איך משתנים הצבעים בשקיעה
עד שהפסיקו לראות עיניו
אלו היו הדקות האחרונות של חייו
לפחות שקט באדמה
אפשר לנוח. |
|
רימר דווקא
מתחרז להמון
דברים: בימר,
דימר, שימר,
קימר...
אפשר לכתוב עליו
שיר ג'יבריש
מצוין |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.