שחיתי במשך שנות אור
בבוץ, עם עפר וקצת יין
ולו רק ידעתי מאין
יוצאים מהבוץ - אז אזכור
את זאת, שזמנים היו פעם
שלמעשיי היה טעם,
תכלית, ואפילו יכולת
ליצור, ולברוא, ולבנות.
אבל אז סורסתי מנטלית,
אבדה הנירוונה טוטלית,
ועפתי לבוץ כמפולת,
מאז, לא הפסקתי לשחות... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.