|
בתוך יער בין עפאיו
נגלית לי פתע
יפה חיה ואיילה
פולחת ליבי ברכותך.
את רגלייך הטופפות
בצעדים חששניים
ליבי פועם צעד אחר צעד.
את רגשותייך הרוטטים
בעורך הקשוב לרחש
אמוץ טיפה אחר טיפה
את מילותייך מתוך עינייך
הגדולות הרטובות
מלקט אחת אחת,
...זרד שנשבר תחת רגלי
זועק נופץ בתוך ליבי...
ניתורך נטול זמן
כחץ נורה בניד קשת,
העלמותך בינות עצים,
אני חסר, שקט עוקב שקט. |
|
|
הים והחוף זה
ליד זה תמיד.
שניהם
רוצים ללמוד
לדבר, ללמוד
לומר
רק מלה אחת. הים
רוצה לומר
"חוף",
והחוף רוצה לומר
"ים". הם
מתקרבים,
שנות מליונים,
אל הדיבור, אל
אמירת
המלה האחת.
כשהים יאמר
"חוף",
וכשהחוף יאמר
"ים",
תבוא גאולה
לעולם,
יחזור העולם
לתוהו.
יהודה עמיחי
ז"ל |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.