נה עה-מה / שיטוטים |
בכל יום הכביש הזה נמתח מעט.
כעת אני צועדת לאורך כבישיה הדחוסים של עירי
והיא סמטאות-סמטאות סביב ביתי,
כשאני רואה אדם מתכרבל בחלקת מדרכתו
אני מניחה לעצמי לראות את פני הקבצניות.
היה להן בית בטרם שלחתי אותן,
מתערבלות מן הלשון שלי אל הרצפה
לרגע מנופפות
וקופצות ממני והלאה,
הלאה, נישאות על גגות אוטובוסים,
מתדפקות על דלתות מדברך.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|