אורות ניאון והלוגן מתייעפים במריחות אופיינית אל העבר
דרך קירות חלונות והשתקפות אקראית
מלנכוליה דוקרת אותי עם סכין המטבח
מס' 6

כשהמקרן ממשיך להקיא צבעים
אני על הרצפה מקיא דם
גלגל הסרט מסתובב כאילו לא קרה כלום
או כאילו הוא מתעלם
מלנכוליה עומדת מעלי, עוד מחזיקה בסכין המטבח
מס' 6

תמיד אמרתי לה שזו הסכין הכי חדה
אך מלנכוליה לא הסכימה
"קיר בטון אטום, ניירות עיתון מקומטים,
אלה הם הדברים הכי חדים"
כך נהגה לומר
אבל מלנכוליה
היא תמיד נהגה בלי רשיון

אני שוכב דומם, מדמם להפליא
אופייני שאזוז או אגיד משהו
מצד שני, אופייני שמלנכוליה לא תדקור אותי
הצווארון הלבן שלי הפך אדום
"אתה צודק", היא מלטפת: "סכין מטבח מס' 6
היא באמת הכי חדה"