הדברים שפעם
היו גורמים לי לאכזבה
נראים היום
כמו חלום.
החמצה היא התחושה הכי קשה,
אין בי עוד כוחות
להתמודד איתה.
להתמודד איתך.

אני רוצה שזה יפסיק לשרוף.
שהשם שלך על
צג הטלפון שלי
לא יעביר בי עוד
רעידות של
געגוע והתרגשות.

אם רק הייתי מסוגלת
להסביר לך
את תחושת הריקנות שיש לי
אחרי כל פעם
שאני רואה אותך
כאילו משהו בך
לוקח ממני
את כל הכוחות שאגרתי.
משאיר לי רק
את הפחד שמשתק אותי
בכל פעם שאני
מדמיינת אותך
עם אחרת.

חלקים ממך מפוזרים
בכל אדם שאני מנשקת.
הנה הידיים שלך, והחיוך,
העיניים המסנוורות
טוב הלב, האדישות,
הדמעות שבכית
ביום העצוב ביותר.
אני אוספת אותם בעדינות
השמורה אצלי,
רק לדברים הנוגעים בך.

אז אולי פשוט,
תעשה משהו
שיכאיב לי באמת,
כי בנתיים, כל הכאבים הקטנים האלה
רק גורמים לי
לאהוב אותך יותר.
נותנים לי לגיטימציה
להמשיך ולחכות שתבין,
שזה תמיד יהיה
אנחנו.