|
צלוליטיס חשוף ביום קיץ חם
וגם מעט ורידי רגליים
הבטן לא שטוחה
וחוסר מנוחה
בשעה מנומנמת של בוקר צהריים
מחלצת חיוך לעוברים ושבים
ושיניים מעט עקומות
צהובות מניקוטין
וירוק מהחסה של בית קפה פינת משהו ופלורנטין
סוד כמוס יושב עליי
שמור מזה כמה שנים טובות
ברקע מוזיקת מתח ומדרגות
אני מתגעגעת אלייך פתאום
כמהה למגע ולא ספציפי
לזקנה שלך
ולפנים הקשוחות
להוציא ממני את כל הכיעור הזה שהצטבר
ולנענע לי את האגן כי זה חסר
שקרים כך אומרים מכבידים
מוסיפים לנו קמטים וחריצים על הפנים
אני אוהבת אותך
ואסור לאיש חוץ ממני וממך לדעת
היום בחצות
אהפוך לדלעת ואבוא על השפעות
אני רוצה לצעוק בקול גדול
ששקרים קוברים אותך תחת מעטה משקר של חול
פינת משהו וסטודיו למחול
יושבת חושבת
והשקר את גופי מתחיל לאכול |
|
|
אז איך שאני
יושב שם, בחדר
שלי, פתאום אני
שומע קול. אני
מסתכל מהחלון,
לא רואה כלום.
פתאום עוד פעם
הקול הזה. אני
פותח את הדלת
וצועק "מישהו
בבית?" אף אחד
לא עונה. אני
חוזר לחדר. שוב
הקול הזה. אני
מנסה לשמוע
מאיפה הקולות
מגיעים. בסוף
אני מגלה שהם
מהבטן שלי.
(מתוך ספר
הציטוטים
המפוברקים
המפוברק) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.