|
צלילי ענבלים ופעמונים מצטלצלים
כצילצלים בגב הצללים
צוללים צלולים
במלוא המובן
מהבילים
בזמן.
קשת מהויות בנשמה משיקה
הוד מתרומם במרווח נשיקה
כמו לאיד זורם ההד באדם
כהיות הרוח בשר ודם.
לפני חזרה לטרום בראשית
ובטרם תעלה ארוכה, אחרית
קורמת הרוח אור וגוונים
מוקרנת ישירות אל
אבי-עורקי-החיים.
עת האדם
לבוא בימים
כרוח הקורמת נשמתו
עליו לטעום מעץ החיים
ולחיות.
29.05.2008 |
|
|
כולנו בני אדם
כולנו נמות...
אז זירזתי
הליכים, מה אתם
עושים מכל זבוב
בן אדם?
ברוך גולדשטיין
ממשיך בדרכו. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.