|
צלילי ענבלים ופעמונים מצטלצלים
כצילצלים בגב הצללים
צוללים צלולים
במלוא המובן
מהבילים
בזמן.
קשת מהויות בנשמה משיקה
הוד מתרומם במרווח נשיקה
כמו לאיד זורם ההד באדם
כהיות הרוח בשר ודם.
לפני חזרה לטרום בראשית
ובטרם תעלה ארוכה, אחרית
קורמת הרוח אור וגוונים
מוקרנת ישירות אל
אבי-עורקי-החיים.
עת האדם
לבוא בימים
כרוח הקורמת נשמתו
עליו לטעום מעץ החיים
ולחיות.
29.05.2008 |
|
אני זוכר את
השנים הראשונות
היה בהן תמימות
כזו שלא ניתנת
לתיאור בסלוגן,
הייתם צריכים
להיות שם!
יוסי עמוס חזה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.