|
היא לא לבד אך בתוך עולם משלה
בתוך בועה קטנה עם מקום רק לה
מתעופפת באוויר בין ליד כולם
לא שומעים אותה וגם היא לא אותם
כל צחוק שלה הוא אלפי חללים
לא בטוח מזויף אבל בהחלט לא מבפנים
היא ליד כולם אבל לא קרובה לאף אחד
משתדלת לצאת, לא טוב להיות לבד
היא מדברת וצוחקת
אחר כך יושבת וחושבת
כמה היא צוחקת
בלי לומר מילה
איך שלא תסתכל
היא תמיד תימצא חסר
בסוף יושבת וחושבת
בלי לומר מילה
היא חוזרת חזרה אל תוך הצל
כל ערב אל ביתה שכוח האל
מרגישה שמכל צדדיה יש מראה
היא לא יכולה לברוח מעצמה
היא מדברת וצוחקת
אחר כך יושבת וחושבת
כמה היא צוחקת
בלי לומר מילה
איך שלא תסתכל
היא תמיד תימצא חסר
בסוף יושבת וחושבת
לפעמים היא גם בוכה. |
|
|
התוספתן, על שום
מה ולמה?
התוספתן הוא כמו
מחבל מתאבד -
אתה לא ממש יודע
שהוא קיים, אבל
כשהוא מתפוצץ
כולם שומעים על
זה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.