עופרי-אור אלאלוף / כאבך, ילדתי |
עטור שושנים בל יקמלו בכפם.
נטיעת השלכת לא לעד,
ודמעות לא יחרישו
ובבוא העת יגלידו אף הן.
מר כאבך, באדמתך
טיפת דם זלגה לה.
שברירי הזכוכית נופצו.
יגון יפרח בגנך,
אך ייבול אף הוא בבוא הזמן.
לכי לדרכך,
ובאדמתך יבשל הפרי
עת הפלדה תתפורר.
מוקדש לחברה טובה שלי, על מה שקרה, הלוואי והייתי יכולה לעשות
משהו
20.8.2003
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|