|
מה את מופתעת
ידעת שזה נכון
שמה לא יישכח עד יומך האחרון
זאת שהפשיטה פנטזיה לעירומה
החריבה אהבה לתזכורת עגומה
ההיא שפצעה גוף חדש שרק נברא
והשחירה קרן אור שהייתה בהירה
הרי את יודעת
שכל זה נכון
אין אמת אחת בין הבגדים בארון
הריח ביניהם כמו חורך את נחירייך
ואופיים הזר כמו מכה את לחייך
והם לא מרפים, לופתים את ידייך
ועד זוב דם לא ייעלמו מחייך
מה את מופתעת
היא יפה פי מיליון
בכוחה כמעט לכופף כוח עליון
משתלטת על חצייך השני, כאילו להרוס
רק שהיא התמימה והוא הנמשך בעוז
במצח נחושה וחיוך נאור
ישאיר אותך מאחור
בעמק עכור |
|
|
סת, הרבה זמן לא
ביקרתי כאן,
רציתי לברר מה
שלומכם?
קצת חשוך פה,
איכס, גוויה,
ועוד גוויה.
ארגנטינאי?
פולני? מה עשו
לכם? מיכלי,
בתנוחה הזו הרגו
אותך ועוד עם
ברוקולי? לא
תימנייה, דברי
אלי. מישהו?
מרגל? מבקר?
הצילו! מה זה
הדבר הירוק הענק
הזה?
חצי תימני יוצא
מהארון (קבורה,
שלא יהיו
טעויות) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.