הסרט היה מטופש ומשעמם.
לא יכולתי להתרכז גם ככה - היא היתה כל-כך יפה.
דניאל ורוית שראו את הסרט על המיטה שלו, כבר התחילו להתמזמז.
רק טניה ואני ילדים טובים. יושבים מול המסך ובוהים בתמונות
שלושה מגה פיקסל עם זום נוראי. השחקנים אפילו לא היו דוגמנים
בעברם.

קולות היניקה מהחלק האפל בחדר החלו להתחזק, אז לקחתי את טניה
משם. הצעידה אלי הביתה מדני אורכת חמש דקות בממוצע. הפעם זה
הרגיש כמו שעה, או חצי שנייה.

בחדר היה חושך ורק מנורת הלילה שעל השולחן בפינה האירה. אני לא
מסוגל לגעת במישהי בחושך מוחלט, הכל נהפך כך עבורי למעין משחק.
אני חייב לראות את העיניים שלה, רק ככה אפשר לדעת אם הנהמות
אמיתיות. אישה שנאנחת בעיניים פקוחות כנראה מבוהלת, בטח לא
נהנית.

אחרי חמש דקות זה נגמר.
הייתי כל-כך לחוץ שזה פשוט קרה. אפילו לא הספקתי להיכנס, למרות
שרציתי. התביישתי ברטיבותי. אני החנון מסרטי המתבגרים
האמריקאים ואין בסביבה פאי תפוחים כדי להחביא אותו.