|
הנה זה הגיע אליי
כך פתאום
ברחה לי המוזה
כבר אין מה לכתוב
נסעתי לים
צילמתי שקיעה
ידעתי
אותי היא תמיד מרגיעה
השמש ירדה
בזהירות למצולות
השילה לאט
את שמלת הכלולות
שחפים לבנים
ריחפו מעליה
רקיע כתום
התחלף באפור
נתתי מבט אחרון
על פניה
נסעתי אחור
דרסתי חרגול
נסעתי לים
להביט בשקיעה
דרסתי חרגול
ועצוב לי נורא
בשקט בשקט
לאור הירח
כתבתי לו שיר
לחרגול הצולע
אם פעם
תראו אותו מקפץ
הדליקו אורות
לפני הרוורס! |
|
|
שלי לא כל כך
התלהבה מזה שאמא
שלה משתתפת
בחגיגה, אז
אמרתי לה שאני
רק מנסה להבין
מאיפה בא לה
הכישרון, אז היא
נרגעה. היא באמת
מתוקה, שלי.
החבר של שלי. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.