האש
שמציתה את הלהבה
שמושכת את המבט
שכולם כל כך...
אבל אף אחד לא נוגע.
מחממת את מה שרחוק,
וצורבת כל דבר שמתקרב.
מאירה את כולם בלילה,
וחסרת ערך ביום.
ומה אתה עשית?!
זרקת עוד גחל -
שיחזיק אותי בוערת לעוד שעה
והלכת...
אתה רואה כמה אני גוססת,
גוועת.
אבל לך כבר לא אכפת,
לך מותר לשחק באש.
מתפשטת בין רגע,
והופכת שחורה ומרה...
בסוף
נכבית לאט
לבד
בשקט. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.