|
אמן אחד אגר זיכרונות עיניים
למגש של ציפיות חולפות
הרוח נשבה עננים בשמים
לוח שעונים נסדק לרעש השעות החולפות.
הייתי פעם מהדלת השנייה
של קטעי זיכרונות של חוסר הכרה
הירוק הזה רושף בי קסם
לוחש את נפשי בשנתה.
הסרט עומד להתחיל
אבל אולם הקולנוע עלוב למדיי
המוזיקה שוברת תבניות
בדלות החומר היוצרת יש מאין.
הקסם נאגר בזיכרונות העיניים
לצללים חולפים באדום לוהט
התדר הזה חוזר על עצמו
לאבני מסד של כוכבי שמים. |
|
|
אתה אומנם כותב
שזאת היצירה הכי
גרועה שראית
בחיים, אבל אתה
אפילו לא טורח
להסביר למה. אתה
מעביר ביקורת
חלקית, אומר את
הדעה שלך אבל לא
איך לשפר. במה
אתה חושב שזה
יעזור לי?
ובכלל, אתה הגעת
למצב שאתה מוערך
מאוד, אז אתה
מרגיש שאתה יכול
פשוט להגיב
בכזאת צורה לא
בונה על יצירה
של ילדה בת 14
עם חלומות?
אתה כנראה איש
מאוד טוב...
בימאיסטית במשבר |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.