|
אמן אחד אגר זיכרונות עיניים
למגש של ציפיות חולפות
הרוח נשבה עננים בשמים
לוח שעונים נסדק לרעש השעות החולפות.
הייתי פעם מהדלת השנייה
של קטעי זיכרונות של חוסר הכרה
הירוק הזה רושף בי קסם
לוחש את נפשי בשנתה.
הסרט עומד להתחיל
אבל אולם הקולנוע עלוב למדיי
המוזיקה שוברת תבניות
בדלות החומר היוצרת יש מאין.
הקסם נאגר בזיכרונות העיניים
לצללים חולפים באדום לוהט
התדר הזה חוזר על עצמו
לאבני מסד של כוכבי שמים. |
|
|
כמה כייף
לזייף!
-הקב"ן, מנסה
להכיר במציאות,
ע"י התכחשות
נואשת אליה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.