|
אמן אחד אגר זיכרונות עיניים
למגש של ציפיות חולפות
הרוח נשבה עננים בשמים
לוח שעונים נסדק לרעש השעות החולפות.
הייתי פעם מהדלת השנייה
של קטעי זיכרונות של חוסר הכרה
הירוק הזה רושף בי קסם
לוחש את נפשי בשנתה.
הסרט עומד להתחיל
אבל אולם הקולנוע עלוב למדיי
המוזיקה שוברת תבניות
בדלות החומר היוצרת יש מאין.
הקסם נאגר בזיכרונות העיניים
לצללים חולפים באדום לוהט
התדר הזה חוזר על עצמו
לאבני מסד של כוכבי שמים. |
|
|
אתם יודעים מה
אני אוהב? (או
שמא שונא)
בשנאה? היא
עיוורת, ניתן
לכוון אותה לכל
מקום.
כמו נהר שמציף
עיר והורס הכל
בלי לבדוק במי
הוא פוגע.
שלמה השמנמן
שמכירים אותו
ממזמן. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.