ישות נצחית / לשאלת האהבה |
לאדוות עזות של אש
עקבתי אחר זרם האור
לגינת תפרחת כחולה.
שצף הנהר רושף אהבה
בכל מיתרי הנפש החפצה חיים
נסחפתי לאורך גדות המים
לחלוקים לבנים של אבן.
היש עלמה אמיצה בכל ארץ דנמרק
שתעמוד מול לבי בעיניים פקוחות אהבה
הרוח שוחקת בסלעים
צורות בלייה אפורות דעת.
הגוף נושם מיתריו
לתנועות הקצף בגלים
סחרחורת קלה עטפה מערבולות רגש
נמסתי לתוך ערפילי חושיי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|