הצללים שוב מתכנסים
למשמרת לילה
החושך סוכך את השממה
ואתה באדישות
מזמר בנחישות
דווקא-דווקא להפריע לדממה

אתה זורק עוד זרד
מעורר את הגחלת
שנתייאשה כבר מלתפוס תנומה
בשקט המופר
אתה שורט מיתר
שנאנק בחריקה דמומה

כל החיילים כבר שבו מן הקרב
וכל הבוקרים חצו את גבול המערב
ואתה במקום לשעוט אחריהם בדהרה
יושב ושר ליד המדורה

מתפוגגות עקבות שיירת
כעשן מקטרת
העלטה מליטה את המוכר
מפצירה בך
להיכנע לשכחה
שנוגסת בכל זיכרון יקר

עץ משחיר לאט
להבות גוועות
האש משתחווה לך כי תירא
ואתה ודאי
שאנן מדי
ואינך מוסיף עוד שמן למדורה

כל הציפורים כבר עזבו אל הדרום
וכל גוזליהן כבר נסקו אל המרום
ואתה במקום להצטרף לנהירה
יושב ושר ליד המדורה

צבאות הלילה נסוגים
אל מאחורי האופק
השמש מולכת תחת הירח
בנתיבי מדבריות
נודדות שוב שיירות
יריעות שוב מוסטות לכבוד אורח

אך אתה רק מתמתח
בשקט משתרע
עוצם עיניים עד אשמורת ראשונה
שיילכו כל האורחות
מצידך, לכל הרוחות
אתה עייף מלילה בלי שינה

כל האיכרים כבר קצרו את תבואתם
כל האבירים מילאו את שבועתם
שחר הופך פניו והיום כבר תם
ואתה עוד שר
בגרון ניחר
תמים ומיותם

כן, כל הגיבורים כבר ניצחו במלחמה
ורוח חדשה מנשבת בשממה
אך הלילה שוב מטשטש את נתיב השיירה
אתה לנצח מאחר וכך בלית ברירה
יושב ושר ליד המדורה.

27.5.08