עמיר הוא בחור צעיר כבן עשרים וחמש שהכרתי כאן בקוסומוי ואני
מנצל את הזמן הפנוי שלי לטייל איתו, הוא בחור נחמד וזורם. הגיע
עם חברים אבל התנתק מהם בשלב מסויים, התוכניות השתנו בעיקבות
האסון (הצונאמי)והם חזרו לארץ.
הוא נשאר לבד וניצמד אלי, אנחנו מטיילים קצת ולפעמים יוצאים
בערב ביחד.
אתמול עמיר שיכנע אותי סוף סוף לשבת בבר ולקחת בחורה משם.
כל כך הרבה זמן רציתי לעשות את זה אבל כל פעם ביטלתי, בעיקר
בגלל שהתביישתי, אין לי מושג למה, אבל בכל פעם שהייתי מתקרב
לבר בתאילנד, שפע הבחורות שהיו באות לקראתי היו גורמות לי
רתיעה, הרגשה של שוק בשר, והייתי ממשיך הלאה.
הוא סיפר לי שפעם כבר לקח בחורה בבר, רובן גם מצחיקות ונחמדות
ואפשר לבחור מה שנראה לך.
אז החלטתי לקפוץ למים ובעזרתו התגברתי על הביישנות.
עשינו סיבוב ברים, עד שראינו באחד הברים בחורות נאות, התקרבנו
וניגשה אלי בחורה תאילנדית, באמת יפיפיה, ליגה אחרת משאר
הבחורות.
היא משכה אותי לשבת ולא יכולתי לסרב לה. ישבנו, ליד עמיר
התישבה גם בחורה חמודה, אבל הרבה פחות יפה משלי, הציעו לנו
לשתות, הוא כמנוסה ביקש תפריט, אחרי עיון כבד בתפריט וחקירה אם
הבלק לבל אורגינל או לא, הזמנו שתי בירות מקומיות.
הבחורה שלו דיברה אנגלית לא רע, היפה שאיתי ידעה רק להגיד כמה
מילים בודדות, ולא הבינה כלל מה אמרתי לה, דיברתי איתה בעזרת
המתורגמנית, החברה שלה.
לבסוף היא הציעה שנלך ל"שורט טיים", חמש מאות באט.
אמרתי לה שאני לא אוהב שורט טיים, אני זקן ולוקח לי זמן. היא
לא כל כך הבינה, אז אמרתי לחברה שלה שתגיד לה שאנחנו ניקח אותן
עד הבוקר ואנחנו מוכנים לשלם אלף באט. היא נראתה מאושרת מאוד.
אמרנו להן שנקח אותן מעכשיו, נלך לרגיי פאב לרקוד, אחר כך
לאכול ואחר כך לחדר, הן שמחו מאוד. פדינו אותן במאתיים באט כל
אחת מהבר והלכנו לרגיי פאב.
הגענו למועדון, נכנסתי עם הבחורה היפייפיה כמו טווס, משוויץ
איתה לחברה הותיקים שאני מכיר שם ועובר איתה בכוונה ליד ריי,
בחורה שעובדת איתי, שהיתה שם עם חברות (שתקנא קצת).
אחר כך ישבנו ושתינו עוד סיבוב של בירות.
בשלב מסויים הבחורה של עמיר היתה קצת שיכורה והלכה לשרותים,
אני המשכתי לרקוד עם היפייפיה שלי.
משעבר זמן רב והבחורה של עמיר לא חזרה, הלכה היפה לשרותים
לראות מה קורה איתה, עמיר ואני המשכנו לשבת ולא רקדנו עם אף
אחת, אחרי שעבר זמן רב והבחורות לא חזרו, שלחתי את ריי לשרותים
לבדוק מה קורה איתן.
היא לא מצאה אותם ואנחנו נשארנו לבדינו. כשנסגר המועדון
והבחורות עדיין לא הופיעו, חזרנו לבר שלהן ושאלנו עליהן, אמרו
שלפני כשעה הם חזרו והלכו לדיסקוטק אחר.
"אמרתי לך שאסור להתעסק עם זונות" אמרתי לעמיר, ושנינו צחקנו
איך הן עבדו עלינו. מעניין רק למה הן ויתרו על אלף באט כל אחת
שהיינו אמורים לשלם להן, או שאולי תפסו כאלה שמשלמים יותר.
פריירים לא מתים, הם רק מתחלפים.
לא הצטערתי.
"מעניין מאוד מה קרה אתמול?" אמר לי עמיר למחרת היום, "אף פעם
לא נתקלתי במקרה כזה". "גם לי זה נראה מוזר" השבתי, "הרי
הבחורות יצאו בלי כסף אחרי שהבטחנו להן אלף לכל אחת".
"בוא נבדוק היום, נעבור בתשע ליד הבר" אמר, "בסדר" השבתי לו.
בתשע בערב סרנו לבר, החברה שלו מאתמול ישבה ליד השולחן
החיצוני, את שלי לא ראיתי.
התיישבנו לידה, היא צחקה במבוכה כשראתה אותנו והתנצלה על
אתמול, "הייתי שיכורה לגמרי ולא הבנתי מה אני עושה, אבל הלילה
אפצה אותך", אמרה לעמיר. "ומה עם החברה שלך?" שאלתי אני. "היא
לא מבינה אנגלית והתביישה להשאר בלעדיי", אמרה.
לפתע ראיתי את היפה יושבת ליד הבר, גבה אלי , מנסה להתחמק
ממבטי.
ניגשתי אליה ושאלתי אותה לאיפה נעלמה, היא החלה להשיב לי
בתאילנדית עצבנית, נבוכה מאוד, פניתי חזרה לחברה שלה "לא עושים
דבר כזה, תסבירי לה".
"בוא נעניש אותן" אמרתי לעמיר, "נקבע איתן להערב שיחכו לנו,
ולא נגיע, ככה גם הן יפסידו לקוח שירצה אותן".
"מצויין" השיב עמיר.
"היום אנחנו ניקח אתכן" אמרתי לחברה שלו, "אלף באט לכל אחת,
אבל אנחנו לא מוכנים עוד פעם לשלם לבר, אז נגיע בשתיים כשאתן
מסיימות, תחכו לנו, אל תלכו עם אף אחד".
"בסדר גמור" אמרה החברה, "חכה רגע" הוסיפה וניגשה ליפה,
החליפה איתה מספר מילים ואז חזרו שתיהן כשהיפה מחייכת אלי,
נושקת על לחיי, מתנצלת על אתמול. "שמי רד" הציגה את עצמה.
"היסברתי לה" אמרה החברה, "היא מאוד מצטערת והבטיחה לפצות אותך
היום". "מצויין, חכו לנו בשתיים" אמרתי ומשכתי את עמיר שהיה
מוכן לשבת שם עוד זמן רב.
בוא נלך ל"רגיי", אולי נמצא שם משהו טוב.
הלכנו לרגיי ובילינו עד אחת, אז ראיתי את פור, ידידה וותיקה
שלי, היא קראה לי ורצתה שאזמין אותה למשקה, היא היתה כבר
שתוייה לגמרי. "לכי הביתה לישון" אמרתי לה, "אל תישתי עוד".
עמיר נידלק על חברה שלה, קטנטונת עם חזה חמוד שהגיעה מפוקט
באותו היום, פליטה מהשיטפון.
"בוא נקפוץ לבר, להראות לזונות שאנחנו רציניים ונחזור לכאן,
ואז תיקח את הבחורה מפוקט" אמרתי לו.
"אנחנו חוזרים עוד מעט,חכו לנו" אמרנו לפור ולחברתה ויצאנו
לכיוון הבר.
הבחורות כבר חיכו לנו, ישבו לבדן ופיטפטו, לא ניגשו ללקוחות,
היפה אפילו החליפה את נעלי העקב הסקסיות שלה בכפכפי אצבע
פשוטים, מחכות לשעה שתיים שניקח אותן. הן חייכו לקראתינו,
"אנחנו עושים סיבוב ומגיעים בשתיים," הבטחנו להן בחיוך, והן
מרוצות, המשיכו לקשקש ביניהן.
"הנקמה המתוקה", אמרתי לעמיר וחזרנו לרגיי פאב.
הגענו לרגיי פאב, השעה היתה כבר כמעט אחת וחצי, הלהקה כבר מזמן
הפסיקה את נגינתה והדי ג'י האיטלקי הרביץ מוסיקת דיסקו מעולה.
הרחבה היתה מלאה ברוקדים, סרקנו את כולה וגם את היושבים סביב,
ולא מצאנו את פור ואת חברתה. "בטח קיבלה את המלצתי והלכה
לישון", אמרתי לעמיר, "לא נורא", ניחמתי אותו, "נישן הלילה לבד
ומחר אני מבטיח לך למצוא את הבחורה מפוקט".
"בוא נחפש בחורות אחרות", אמר עמיר, "לא צריך להתייאש, יש פה
המון בחורות". "אין בעיה", אמרתי לו, "תיקח את מי שאתה רוצה,
לי נראה שאני אסיים את הלילה לבד בחדרי, וטוב לי עם זה".
ציינתי בפניו, "אבל אני איתך, מחכה עד שתיתחבר למישהי".
ככה משכנו עד שתיים בלילה, כשאני כבר חצי מנומנם ועמיר עדיין
סורק במבטו את הרחבה המתרוקנת, בשעה כזאת את כל הטובות כבר
לקחו, ואפשר למצוא שלוש סוגים של בנות.
א. כל המכוערות או אלו שאדישות ומחכות שהנסיך יגיע אליהן.
ב. חתיכות שחזרו אחרי שורט טיים ומנסות סיבוב שני.
ג. בחורות שלא מחפשות, כאלו שעובדות ביום בכל מיני עבודות
ובאות רק לבלות.
"בוא נלך", אמר לי עמיר.
"לנודלס ולישון?" שאלתי.
"לא לא", אמר עמיר, "בוא נלך לבר וניקח את הבחורות שמחכות
לנו".
"אתה לא רציני" אמרתי, "הרי סיכמנו שאנחנו רק עובדים עליהן,
וחוץ מזה כבר אחרי שתיים ועד שנגיע כבר יהיה שתיים וחצי, והן
בטח כבר הלכו".
"טוב, אז בוא ננסה", אמר, "אם הם מחכות אז ניקח אותן".
הגענו לבר, השעה היתה כמעט שתיים וחצי והבר היה כבר חשוך,
הרחוב היה עמוס אנשים שיצאו מהדיסקוטקים והיו בדרכם לנודלס או
לאפטר פארטי, אלו המועדונים שניפתחים אחרי שתיים ומאכלסים את
כל אלו שעדיין מחפשים או שסתם בא להם לבלות עד הבוקר.
דוכני הנודלס והאוכל למיניהם כבר עבדו במלוא המרץ כשהמון אנשים
מתגודדים סביבם, וריח האוכל והחריף נישא באוויר הלילה.
הבחורות ישבו להן על הספסל ליד הבר החשוך וחיכו לנו.
"או, סוף סוף," אמרה הבחורה של עמיר,"כמה זמן לקח לכם להגיע".
התנצלנו, אספנו אותן כשרד היפה ניצמדת אלי, לבושה הפעם בג'ינס
וחולצת טריקו פשוטה, שהבליטו עוד יותר את יופיה הטבעי, להבדיל
מרוב הבחורות שנראו יפיפיות בביגדי הערב ומכוערות בבגדים
הרגילים.
"נלך לאכול", הצעתי. "אני לא רעבה", אמרה רד, "אבל אם אתה רוצה
,אני אשב איתך", הצעתי לעמיר שנקנה כמה דברים בסבן אילבן ונלך
לחדר שלו, נשמע קצת מוסיקה ונשתה משהו, ואחר כך נפרוש כל אחד
לחדרו.
קנינו קצת צ'יפסים ובירות והלכנו למלון של עמיר. הבנות התבקשו
להפקיד את תעודות הזהות שלהן בכניסה אצל השומר, מינהג מקובל
בתאילנד שמטרתו להגן על התיירים מפני זונות גנבות, רק באישור
של התייר הן מקבלות בחזרה את התעודה.
לא עזרו הסברי לשומר, שאני ורד עוברים בכלל למלון אחר, והיא
נאלצה להשאיר את התעודה שלה אצל השומר.
הגענו לחדר של עמיר, הדלקנו טלביזיה ופתחנו שתיה. "בוא נלך
לחדר שלנו," הפצירה בי רד, רוצה כבר לממש את הבטחתה לענג
אותי.
אחרי מספר דקות, פרשנו לנו לחוף, עוברים למלון שלנו.
הלכנו לאורך החוף, שלובי זרוע כמו זוג אוהבים, היא הלכה יחפה,
מחזיקה את נעליה בידה, כשאצבעות רגליה נינעצות בחול הרך.
התבוננתי בה לאור הירח, היא נראתה יפיפיה מהסרטים. חבל שהיא
זונה, חשבתי לעצמי, הייתי בכייף מאמץ אותה לחברה אם לא היתה
בחורה מהבר.
היגענו לחדר, הדלקתי את הטלביזיה. רד נכנסה למקלחת, אחרי כמה
דקות היא יצאה עירומה, היא היתה בנויה כמו דוגמנית, כל דבר
בדיוק במקומו ובגודל האידיאלי(אם יש דבר כזה בכלל) רגליים
יפות, ישבן חמוד חזה קטן אבל חצוף, פנים מקסימות, ושיער שחור
ארוך וחלק.
היא נעמדה אל מול המראה והיסתרקה, מושכת את שיערה הארוך במסרק
גדול.
אני נכנסתי למקלחת ויצאתי אחרי מקלחת מרעננת כשמגבת לחלציי.
רד חיכתה לי על המיטה, עירומה ויפה, משכה את המגבת ממני וקרבה
אותי אליה. שלפתי קונדום והלבשתי אותו. היא שכבה על המיטה
בפוזה של זונה עם רגליים פתוחות.
"קם טו מי" אמרה בטון של יאלה בו נעשה את זה כבר וניגמור.
ניסיתי ללטף אותה, "קם, קם טו מי" החישה בי חסרת סבלנות.
לא אהבתי את זה.
התבוננתי בה, זונה יפיפיה, שוכבת במיטתי ברגליים פשוקות, גן
העדן המקסים שלה קורא לי, ועל פרצופה היפה ארשת של "תן לי
לעשות את העבודה שלי ולישון".
התבוננתי בה שנית, בחורה תאילנדית יפה ומיסכנה, אבא מהמר
שהפסיד את כל כספו והיא צריכה ליפתוח את הרגליים שלה ולישכב עם
כל מיני זרים ומוזרים על מנת להביא קצת כסף לקיים את מישפחתה.
נערה יפה שבאה פשוט לעבודה בלי שום יומרות מעבר לכך. מזלה
שהיתה יפה ויכלה לעשות קצת כסף בעזרת גופה, אחרת בטח היתה
צריכה לעבוד כמו עבד באיזו עבודת ניקיון או שרותים תמורת כמה
גרושים לחודש.
היא אחזה בידי, מושכת אותי אל גופה.
משכתי את ידה ממני והורדתי את הקונדום מאברי. לא חשתי שום
תשוקה לבחורה היפה ששכבה מולי, אלא רק רחמים וחמלה.
"וואי? וואט הפנד? יו דונט וואנט מי?" שאלה בחיוך עייף,
"יו וונט מי גו" שאלה בפחד.
"נו, אי וונט יו סליפ" אמרתי לה ברוך וכיסיתי אותה בסדין.
"שור יו דונט וונט מי גו?" שאלה שנית.
"נו, גו סליפ, אנד דונט ווארי, אי פיי טו יו" הרגעתי אותה.
ככל שהיתה יפה יכולתי לראות בה רק נערה מסכנה או סתם זונה שכל
מה שמעניין אותה זה זיון כסף ויאלה הלאה, אני לא מסוגל להתחבר
לכאלה בחורות.
כיביתי את הטלביזיה ואת האור הקטן שדלק מעל המיטה וניסיתי
להרדם, לפחות להנות מעצם הימצאותה של בחורה יפיפיה לצידי
במיטה. היא חיבקה אותי והושיטה את ידה אל אזור חלציי בניסיון
נואש לעורר אותי. משכתי את ידה ממני ונשקתי ללחיה, "גוד נייט,
סליפ גוד" לחשתי באוזנה. היא נרגעה סוף סוף ונירדמה תוך שניות,
היתבוננתי בה ארוכות, ילדה יפה ומיסכנה.
התעוררתי מוקדם יחסית, צריך לצאת לסידורים, היא ישנה מכורבלת,
יפה ושלווה, כאב לי הלב להעיר אותה.
נכנסתי למקלחת והתלבשתי והיא עדיין ישנה. הנחתי שטר של אלף באט
צמוד לתיק שלה ויצאתי לסידורים.
כשחזרתי אחרי כשעתיים, היא כבר לא היתה, המיטה היתה מסודרת
והמצעים מקופלים, על המראה היה משוח באודם משפט בתאילנדית
בצרוף חתימת שפתיים אדומות.
לפרק הבא:
http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=1800721&passok=yes |