|
על השפה רגליי שרועות.
חולמת בהקיץ את כל אותם החלומות.
עם מעיל וכפפות
וקור חודר עצמות
משחקת עם מקלות ענפים
שומעת את צליל המכוניות.
מדמיינת שהוא בא בשבילי.
לקחת אותי הרחק.
ואין צרימה של חריקה
אין עצירה של נסיעה
לדמיין זו עבודתי
השאר...
זה החיים שלי. |
|
|
אני לא רוצה
להלשין, אבל
לפעמים זה שמאשר
את הסלוגנים
מחטט באף. בועז,
לטיפולך.
חרגול, יועץ
טכני לענייני
מוסר ובעילת
חמורים |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.