המחשבות נפתחות
מול צרור של שירים
מתאמץ לא לבכות
על מה להישען?
על הרע או הגרוע?
חוששת מהמוכר
ועוד יותר מהלא ידוע
צמרת עצים
פורשת ידיי
רוצה לראות הכול מלמעלה
להסתיר מהעולם את פניי
מרימה ראש למעלה,
נמאס להחזיק
צריך יותר כוח
מ-ליפול, זה לא מספיק.
נשען על אוויר
ומולי-כלום.
עוצם עיניי
ובראשי - שוב, מאום.
על מה להישען?
על עצמי כבר לא בטוח
אבגוד גם במוכר מכול
גם הכעס ייעלם כמו השכול.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|