ודאות מזמן איננה ואין זכר לה כמעט,
ואותה דממה גועשת מהלב צומחת אט,
בכי חם, רסיס של לילה את הכר הקר מרטיב,
התשוקה עודה בוערת, אך תועה ללא נתיב.

אין ישנו, ישנם ישנינו, רק היינו ושתיקה,
עוד יבוא עידן של שנינו בחסות כנפי שקיקה,
באשר לך, לי ולנו - ודאות לעת הומה,
אך בנדר עז של שקט עצמה שומרת לעצמה.

הייעוד איתן מסלע, אך בסוף נמס גם הוא,
משתלב בגנאי, בפחד, בחלומות שכבר דהו,
כל העת היא מתעקשת, עבורה אין זה חשוב,
ודאות מזמן איננה - נעלמה היא לבלי שוב.

נודדים החלומות, מחפשים הם אב ואם,
נעלם הקול, הריח ואין איש אשר טועם,
ודאות מזמן איננה ואין זכר לה כמעט,
ודאות מזמן איננה ואיתה הלכת גם את.